Complexity is a collection of dots
waiting to connect

I connect the dots until a clear,
actionable picture emerges

Nice to meet you
Racheli Elkayam Rosette
Public Innovation Lead · Change Designer
Racheli Elkayam Rosette

This is my way

From listening to action. This is what the path looks like.

Presenting to team with opportunities board Brainstorming with sticky notes Group discussion around table Workshop activity Presentation with screen Working with tablet Conference presentation Reviewing insights board Outdoor circle seating Branded cube installation Hand writing on paper Workshop collaboration Phone scanning QR code Team group photo Speaker at podium Team photo at viewpoint Studio portrait

רחלי אלקיים רוזט

מובילת חדשנות ציבורית | מעצבת תהליכי שינוי
מחברת בין אנשים, נתונים ותהליכים

איך נוכל
לעבוד יחד?
בחרו את הנושא שהכי קרוב לאתגר שלכם,
וגלו כיצד הניסיון שלי יכול לסייע לכם.
תוך כדי תנועה להבין את הדרך להכיר את המסגרת לראות את היכולות לחוות את הכלים לבחון את ההשפעה N S E W Click & Discover What I Bring N S E W

גלו איך התעצבה הדרך שלי

הדרך שעיצבה אותי

בכל תפקיד הבנתי שהאתגר האמיתי לא היה מה שנראה בהתחלה.

הדרך שבה אני מובילה תהליכים כיום לא נולדה ביום אחד, היא התעצבה לאורך השנים. כל עצירת ביניים הוסיפה כלי, נקודת מבט וגישה חדשה, כל אלו ממשיכים ללוות אותי גם היום.

לבנות יסודות.
ניהול · שירות · מכירות
ניהול · שירות · מכירות | 1990–2011
אלו היו השנים שבהן נבנו יסודות הניהול, השירות והעבודה עם אנשים שמלווים אותי עד היום.

במהלך שנים אלו צברתי ניסיון בניהול, מכירות ושיווק, הובלתי צוותים והשתתפתי בתהליכי הכשרה ופיתוח עובדים. אלו היו השנים שבהן נבנו יסודות הניהול, השירות והעבודה עם אנשים שמלווים אותי עד היום.

לזהות צורך.
פעמוני מדבר
הקמת עמותת ״פעמוני מדבר״ | 2005–2012
כאן גיליתי כיצד יוזמה משותפת יכולה להפוך צורך אמיתי לפתרון קהילתי.

כאשר חיפשתי מענה חינוכי אחר עבור ילדיי, חברתי למשפחות נוספות שזיהו את אותו הצורך. יחד יזמנו את הקמת עמותת "פעמוני מדבר", שפעלה לקידום חינוך אנתרופוסופי ולהקמת גן מוכר שאינו רשמי. זו הייתה ההתנסות הראשונה שלי בהובלת יוזמה קהילתית משמעותית, ובה התחדדה אצלי ההבנה שכאשר אנשים מתאגדים סביב מטרה משותפת, ניתן ליצור פתרונות חדשים לאתגרים קיימים.

לחבר שותפים.
CIMI
CIMI | 2012–2015
כאן הרחבתי את נקודת המבט שלי לעבודה רב־מגזרית ורב־תרבותית.

במסגרת עבודתי ב־CIMI פעלתי עם קהילות של מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן באילת, לצד ארגוני חברה אזרחית, גופים בינלאומיים, מוסדות ציבור ושותפים ממגזרים שונים. המטרה הייתה לפתח מענים לילדים ולמשפחות במצבי חיים מורכבים. העבודה בסביבה מרובת שותפים ותרבויות לימדה אותי כי שינוי בר קיימא נוצר מתוך שיתוף פעולה, הקשבה ותיאום בין מערכות שונות.

לפתח קהילה.
באר אורה
מנהלת קהילה – באר אורה | 2015–2022
כאן למדתי לפתח קהילה מתוך הקשבה לצרכים אמיתיים, חיזוק הקיים ויצירת מענים חדשים במקום שבו זוהו פערים.

במסגרת תפקידי כמנהלת הקהילה של באר אורה הובלתי תהליכים לחיזוק חיי הקהילה, תוך מיפוי הצרכים הקיימים, זיהוי תחומים שחסרו ופיתוח יוזמות חדשות יחד עם התושבים. העבודה לאורך שנים לימדה אותי שקהילה אינה נבנית מפרויקטים בודדים, אלא מהקשבה מתמשכת, שותפות ועשייה עקבית.

להוביל שינוי.
תוכנית הזירה
תוכנית הזירה, עיריית אילת | 2022–היום
במסגרת ובליווי תוכנית הזירה, כל הניסיון שצברתי התחבר להובלת חדשנות ציבורית.

במסגרת תוכנית הזירה של Bloomberg Philanthropies ו־CIVIX הקמתי והובלתי את צוותי החדשנות של עיריית אילת. התוכנית חיברה בין הניסיון המעשי שצברתי לאורך השנים לבין מתודולוגיות סדורות של חדשנות ציבורית, מחקר, שיתוף ציבור ועיצוב שירותים. החיבור הזה העמיק את דרך העבודה שלי, העניק לה שפה מקצועית וכלים נוספים, ומאפשר לי מאז להוביל תהליכי שינוי מורכבים, משלב זיהוי האתגר ועד לפיתוח, הטמעה ולמידה.

תחומי התמחות

חדשנות ציבורית ועיצוב שירותים
מחקר יישומי ושיתוף ציבור
הובלת תהליכי שינוי ורתימת שותפים
פיתוח פתרונות והטמעה

השכלה והכשרה

M.A. בניהול ויישוב סכסוכים
אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
B.A. במנהל ומדיניות ציבורית
מכללת ספיר
תעודות והסמכות מקצועיות בגישור
ובניהול ופיתוח קהילתי.

קהילות מקצועיות ורשתות השפעה

ועדת היגוי רשת CIVIX (2025–היום)
קידום חדשנות ציבורית וחיבור מובילי שינוי

משנת 2025 אני חברה בוועדת ההיגוי של רשת CIVIX לחדשנות מוניציפלית – פורום מקצועי המאגד את מובילי החדשנות ברשויות המקומיות בישראל.

במסגרת הוועדה אני שותפה לעיצוב כיווני הפעולה של הרשת, בניית שיתופי פעולה בין רשויות, קידום למידה משותפת ופיתוח יוזמות המחזקות חדשנות ציבורית ברמה המקומית והארצית.

P.I.N Bloomberg Philanthropies (2022–היום)
חברה בקהילת עמיתים בינלאומית לחדשנות במגזר הציבורי

קהילת עמיתים בינלאומית המחברת בין מובילי חדשנות מהמגזר הציבורי, ומאפשרת למידה, שיתוף ידע ובניית שותפויות סביב פתרון אתגרים ציבוריים מורכבים.

CityLab (2022–היום)
רשת בינלאומית ללמידת עמיתים בין ערים

משתתפת בתוכנית CityLab של Bloomberg Philanthropies, רשת בינלאומית ללמידת עמיתים והחלפת ידע בין ערים מרחבי העולם. במסגרתה השתתפתי במפגשים מקצועיים העוסקים בחדשנות עירונית, עיצוב שירותים ציבוריים, בניית יכולות ארגוניות והתמודדות עם אתגרים מורכבים.

וכל אלה — ההשכלה, הניסיון והרשתות — נפגשו במקום אחד שבו תרגמתי אותם לפעולה: תוכנית הזירה באילת.

תוכנית הזירה באילת

במסגרת ליווי התוכנית ובתמיכת הנהלת עיריית אילת, הקמתי והובלתי את צוותי החדשנות של עיריית אילת. במהלך ארבע שנות פעילות הובילו הצוותים מחקרי עומק, תהליכי חדשנות ויישום סביב אתגרים עירוניים מורכבים.

תוכנית הזירה מבוססת על מתודולוגיית הקמת צוותי ה-i-teams שפיתחה קרן בלומברג הפילנתרופית ברחבי העולם, ופועלת בישראל בהובלת CIVIX — הבית לתוכניות המובילות חדשנות ברשויות מקומיות, בשותפות עם קרן בלומברג הפילנתרופית, משרד הפנים, מרכז פרס לשלום ולחדשנות וקרן יד הנדיב.

המודל הייחודי של אילת

העיר אילת היא הרשות היחידה המפעילה שני צוותי חדשנות במקביל, ופועלת ארבע שנים. במסגרת המודל, עובדי הרשות הנבחרים מקדישים 20% ממשרתם לעבודה בצוות בהובלת אתגרים אסטרטגיים שהוגדרו על ידי הנהגת העיר. ההחלטה להקים שני צוותים הפועלים במקביל נולדה מתוך רצון להרחיב את ההשפעה ולייצר אדוות, להכשיר יותר מובילי שינוי בתוך הרשות. כל צוות הוביל מחקרים ותהליכי חדשנות סביב אתגרים שונים, ובנוסף לאתגרים המרכזיים הובילו חברי הצוותים פרויקטי צד בשותפות עם יחידות שונות ברשות.


כך יושמה התוכנית באילת
12
חברי צוות
2
צוותי חדשנות
4
שנות פעילות
30+
יוזמות ושת״פ
999+
משתתפים
4
אתגרים עירוניים
אוגוסט 2022
צוות החדשנות
מרחב ציבורי
הליכתיות · גזם וגרוטאות
פברואר 2024
צוות חדשנות נוסף
חיזוק הקשר עם התושב
בדגש על מידע, יידוע ושקיפות
+
2025 – כיום
איחוד שני צוותי החדשנות
עיצוב חוויית השירות לתושב
הצוות בפעולה
Full team
השבט המאוחד
Leading co-design
הובלת פיתוח משתף
Team at Peres Center
השראה במרכז פרס
Team with CEO
הנעת צוות נוסף
Networking in Arad
מפגש רישות בערד
◄ ►

הדרך שהתעצבה

השפה המקצועית והמתודולוגיה לא נולדו בתוכנית בלבד. הן נבנו לאורך שנים, מתוך תחנות שונות, ובכל אחת מהן נוסף כלי, נקודת מבט או דרך פעולה.


איך התעצבה הדרך

עם השנים גיבשתי ארגז כלים ודרכי עבודה שאפשרו לי להתמודד עם אתגרים מורכבים ולהפוך אותם לברורים וניתנים לפתרון. כשהצטרפתי לתוכנית הזירה נחשפתי באופן מובנה לחשיבה עיצובית ולעיצוב שירותים. העולמות הללו העניקו תוקף ושפה מקצועית לדרך העבודה שלי.

כשנתבקשתי להרצות על הדרך שבה אני מובילה תהליכי שינוי, בחרתי באופן טבעי במטאפורת האריגה. היא ליוותה אותי עוד מהתקופה שבה הייתי שותפה להקמת מיזם חינוכי, גן אנתרופוסופי ראשון באילת, ולכן קראתי להרצאה ״לארוג את השינוי״.

האריגה לא נשארה רק שם להרצאה. היא הפכה לדרך עבודה ולבסיס למשחק אסטרטגי שאני מפתחת. רק לאחר מכן גיליתי שבעולם המחקר והעיצוב קיימת תפיסה שלמה בשם Weaving. עבורי זה היה רגע של זיהוי, לא נקודת התחלה.


המסגרת אפשרה לי לפתח

ארבע שנים בתוך תוכנית הזירה נתנו לי מרחב לזקק את מה שאני מביאה, לארבע יכולות שממשיכות לעבוד בכל אתגר חדש שאני ניגשת אליו.

שלב 01 · הבנת הבעיה
סיור שטח
הובלת מחקר אסטרטגי
לצאת מהמשרד הממוזג אל הטריטוריה הטבעית של השטח

מנהלים רבים מקבלים החלטות על בסיס סקרי שביעות רצון מנותקים, מבלי להבין את חוויית המאמץ השוחקת של האדם בקצה.

הגדרת שאלות מחקר מדויקות ויציאה ישירות אל מקומות המפגש האמיתיים — בבתי הקפה, בגנים הציבוריים, בפרלמנטים קהילתיים. הצלבת דאטה כמותית רחבה עם ראיונות עומק קונטקסטואליים כדי לחלץ את הסיפורים האנושיים שמאחורי הנתונים, ולייצר הבנה עמוקה של האתגר עוד לפני שמחליטים לאן מתקדמים.

סדנה משתפת
הנחיית תהליכים משתפים
להושיב את מנהל השטח, מנהלת ההנדסה והתושב סביב אותו שולחן

מפגשי עבודה וסדנאות עלולים להישאר כאירועים נחמדים שמסתיימים בלוח עמוס פתקיות צבעוניות — ללא מחויבות אמיתית לשינוי ביום שאחרי.

תכנון והובלת מרחבי שיח ״מפוגגי מחיצות״ שבהם תושבים מתוסכלים, בעלי עסקים ומנהלי אגפים בכירים יושבים יחד בגובה העיניים. התהליך מקלף שכבות כאב, מחבר נקודות מבט קוטביות ומייצר שותפות ומחויבות — כי כשמתכננים עם האנשים ולא עבורם, האמון נבנה מחדש.

שלב 02 · פיתוח פתרונות
מעגל העצמה
תרגום תובנות ליישום ובניית יכולת ארגונית
להפוך את ה״שגרירים האבודים״ לסוכני השינוי של הארגון

דוחות אסטרטגיים ויוזמות יצירתיות נקברים במגירות הארגון, כי לעובדי השטח אין את הכלים, הזמן או הביטחון ליישם אותם.

תרגום האסטרטגיה לשגרות עבודה קונקרטיות: תעדוף יוזמות, אפיון תהליכים עם בעלי תפקידים, הטמעת שפה ארגונית חדשה. המטרה: להעצים את עובדי הקו הראשון — ולהפוך אותם מ״שגרירים אבודים״ בערפל המידעי לסוכני שינוי בעלי ביטחון וכלים.

נכנסתי לתהליך הזה בידיעה שזה בסדר גמור לומר אני לא יודעת. ההודאה נטעה בי את האומץ לצאת למסלול חדש ולא מוכר, ובעיניי, זוהי חדשנות.

רחלי, 2022
שלב 03 · הובלת שינוי
Discourse chart — Synthesizing insights
עיבוד תובנות ועיצוב כיוון
לזקק את ה״אות״ מתוך כאוס של מאות רעיונות ותלונות

ארגונים מוצפים ברעש — אלפי פוסטים מתוסכלים, מאות הצעות מפוזרות ודרישות סותרות שמייצרים שיתוק מוחלט.

סינון רעשי הרקע ומיפוי על גבי מטריצות תעדוף מבוססות אימפקט וישימות. התוצאה: אזורי הזדמנות חדים, עקרונות פעולה פשוטים ומפת דרכים ברורה שמאפשרת להנהלה לקבל החלטות אמינות בתוך הערפל.

ארבע יכולות שעוצבו באילת

הפתרונות אינם הסיפור. הדרך שבה הם צמחו היא שממחישה את היכולת.


ארבעה אתגרים, מסגרת עבודה אחת

למרות שהאתגרים עסקו בעולמות תוכן שונים, כולם הובלו במסגרת תוכנית הזירה, הנשענת על ארבעה עקרונות מרכזיים: מחקר מבוסס אדם, קבלת החלטות מבוססת נתונים, עבודה משתפת ומשותפת עם מגוון בעלי העניין, יישום, הטמעה, הערכה ומדידה. עקרונות אלו שימשו בסיס לכל אחד מהתהליכים.

המסגרת הייתה משותפת. המסע היה שונה. בכל אתגר יצאנו מנקודת פתיחה אחרת, אך המחקר לקח אותנו מעבר להגדרה הראשונית של הבעיה. פה תוכלו לראות מה גילינו בדרך, כיצד השתנתה נקודת המבט, ואיך התובנות תורגמו לכיווני פעולה.

שדרוג המרחב הציבורי

כל אתגר הפך לתהליך של מחקר, שותפות, פתרונות והטמעה. זהו סיפורו של האתגר הראשון.

▼ לחצו לפרטים
אתגר 1 · המרחב הציבורי

שדרוג המרחב הציבורי

ישראל חיפש מסלול הליכה בטוח, מוצל ונעים. בדרך הוא פגש מחסור בצל, מים ותחושת ביטחון.

העיר תוכננה למכוניות ולא לאנשים.

אתגר המרחב הציבורי · צל ומדרכות
32%
צל בלבד במרחב הציבורי
רק מטר אחד מתוך שלושה מוצל — הפער שהניע את המהלך.
11,300אינטראקציות
943דונם שנמדדו

הפוליגון הנבחר

Polygon map — Eilat

עקרונות בחירת הפוליגון הנבחר

Polygon selection principles

המחקר שינה את השאלה.

התברר שהאתגר אינו רק שדרוג המרחב הציבורי. המטרה הייתה ליצור מרחב שמעודד הליכה, מפגש ושהייה.

ניסוח האתגר
עידוד הליכתיות והגברת השהייה במרחב הציבורי על פי איכות, נוחות ועניין
01
איכות
הדרך כחוויה כוללת (חושית, חברתית, ערכית) — מעבר לצורך להגיע ליעד.
הליכה זו אמירה אסטרטגית — כשהולכים פוגשים אנשים, יש שיח ותקשורת, מה שלא קורה בזמן נסיעה.
02
נוחות
מגוון שירותים (הפחתת חום, תחזוקה, תכנון) הנותנים מענה לצרכי התושבים ומאפשרים גישה נוחה להליכה.
כשהרצף הרגלי מתנתק, אז המקום הופך נטוש וחלש.
03
עניין
נקודות בדרך המעודדות הליכה ושהייה במרחב הציבורי.
עיר טובה היא כמו מסיבה טובה — אף אחד לא רוצה לעזוב מוקדם...
שיטות העבודה

הצוות הוביל תהליך מקצה לקצה: ממחקר שטח של 943 דונם ותצפיות באקלים קיצוני, דרך ניתוח נתונים ושיתוף ציבור, ועד לתרגום הממצאים ליוזמות שהפכו למדיניות עירונית.

מחקר שטח ניתוח נתונים עיצוב שירות שיתוף ציבור ניתוח שיח ברשתות חברתיות מדידת פוליגון

למה יצאנו?

עיריית אילת הגדירה את האתגר כשדרוג המרחב הציבורי.

זהו אתגר רחב, הכולל עשרות גורמים, משתמשים, צרכים ומערכות.

ההנחה ההתחלתית הייתה שמדובר בשדרוג תשתיות: ריצוף, ספסלים, שילוט, גינות ציבוריות ותאורה.

אך לפני שניתן היה להציע פתרונות, היה צורך להבין מה באמת דורש שינוי, מי מושפע ממנו, ואיפה נכון להתחיל. המטרה לא הייתה למצוא פתרון, אלא להגדיר נכון את הבעיה.

מה גילינו?

יצאנו למחקר מעמיק ששילב ידע מקצועי, נתוני שטח וקולות של תושבים.

התהליך כלל ראיונות עם בעלי תפקידים, תושבים ומומחים, תצפיות במרחב הציבורי, מחקרי ספרות ובנצ'מרק, ניתוח שיח תושבים באמצעות ZenCity, שימוש בכלי "מראה מקום", כלי מבית ILGBC לזיהוי ובחינת מרכיבי המרחב המעודדים הליכה, שהוטמע לבדיקת העיר כולה, סקרי הערכת איכות מרחב ומפגשים עם משתמשי המרחב.

כל כלי מחקר צמצם עוד שכבה של אי־ודאות, עד שהתמונה החלה להתבהר.

מה נשאר בעיר?

בעיר נבנתה יכולת חדשה לשפר את המרחב הציבורי מתוך מחקר — לא מתוך הנחות.

יצירת מוקדי שהייה — אתנחתא, שדרוג והקמה של פארקי כלבים להגברת הביטחון וצמצום צואת כלבים, ופעולות לקידום תוכנית אסטרטגית להצללה עירונית לטובת עידוד הליכתיות על פי איכות, נוחות ועניין.

יוזמות שנולדו
נקודות עצירה המחברות בין המרחב הציבורי למרחב הדיגיטלי. סריקת קוד QR מאפשרת להכיר את הסיפור שמאחורי היוזמה, ובו בזמן מספקת נתונים המסייעים להבין את דפוסי השימוש במרחב.
תכנון המרחב ככלי ליצירת זהות מקומית. שילוב אלמנטים במרחב הציבורי מחזק את תחושת השייכות, יוצר חוויית הליכה עשירה ומעודד מפגש בין אנשים למקום.
הדרך עצמה הופכת למרחב של משחק, גילוי ומפגש. אלמנטים אינטראקטיביים המעודדים הליכה משותפת מחזקים את הקשר בין ילדים, משפחות והמרחב הציבורי.
מרחבים ייעודיים המאפשרים לכלבים להשתחרר בבטחה, ובמקביל יוצרים מקום מפגש לבעלי הכלבים, מחזקים את תחושת הקהילה ומעודדים אחריות משותפת למרחב הציבורי.
שיתוף הפעולה עם היחידה לאיכות הסביבה הפך את הצל מחזון נקודתי לתפיסה עירונית. התהליך המשותף סייע לגיבוש תוכנית הצל, לקידום שיתופי פעולה ולהטמעת הנושא כחלק מתכנון המרחב הציבורי.
עדות מומחה

מרחבים שמאפשרים פעילות למגוון סוגי אוכלוסייה, מייצרים שעון פעילות רציף ומגבירים את תחושת הביטחון במרחב.

במהלך ראיון בשלב המחקר המקדים

הצלחתם להביא אותי בלי שאבין בדיוק למה... וכך מצאתי את עצמי בערב שכולו השראה ומחשבה, לא פלא שהייתה הצפה של רעיונות מקוריים... תודה על מקוריות וערב פשוט מעולה.

שיתוף חוויה מסדנת הרעיונאות

רד
ד״ר רונית דוידוביץ׳-מורטון
מתכננת ערים ומייסדת DMR
השתתפה בסדנת הרעיונאות כמומחית חיצונית לאחר שליוותה את שלב המחקר.

לצלילה לעומק

● מוטמע · נפתח כאן ↗ חיצוני · כרטיסייה חדשה
תיעוד מהשטח
תיאטרון פרסונות
תיאטרון פרסונות
פיתוח משתף
פיתוח משתף
פארק כלבים אחרי
פארק כלבים אחרי
פארק כלבים לפני
פארק כלבים לפני
תאורה מקנה ביטחון
תאורה מקנה ביטחון
ראש העיר סורק ברקוד
ראש העיר סורק ברקוד
אתנחתא
אתנחתא
לפני
לפני
◄ ►
התובנה שלקחתי איתי

לפני שמחפשים פתרון, צריך להבין את החוויה. למדתי שדווקא ההאטה בתחילת הדרך – הקשבה, תצפיות ותרגום חוויות לנתונים – היא זו שנותנת למקבלי ההחלטות את הביטחון לבחור נכון ולהשקיע במה שבאמת משנה את חיי התושבים.

רחלי אלקיים רוזט · אתגר המרחב הציבורי

שיפור מערך פינוי הגזם והגרוטאות

במבט ראשון נדמה היה שמדובר בבעיה של פינוי. המחקר גילה שמדובר במערכת שלמה שזקוקה לתיאום, הסדרה ושפה משותפת.

▼ לחצו לפרטים
אתגר 2 · פינוי גזם וגרוטאות

שיפור מערך פינוי הגזם והגרוטאות

במקום להסתפק בהסברה חיצונית מהירה לתושבים על ימי פינוי, בחרה העירייה להעמיק ולחקור את שרשרת הטיפול מקצה לקצה. המחקר חשף פוטנציאל עצום לייעול תפעולי וחיסכון משמעותי בעלויות דרך הסדרה פנים-ארגונית.

הבנו שהכלי לוויסות ולפתרון האתגר נמצא בתוך הארגון, וכי תהליך מבוסס נתונים יאפשר לנו לבנות פתרונות יציבים וארוכי טווח.

המחקר שינה את ההנחה.

גיזום לא מתואם שמבוצע על ידי קבלנים שלא מכירים את הגישה — שבה גיזום נכון מגדיל צל במקום לצמצם אותו.

שלושה עקרונות הובילו את הפתרון:

● הסדרה ● תיאום ● שפה משותפת
אתגר המוקד והפניות
90%
מהדיווחים הוגשו ע״י עובדי העירייה
המערכת מדווחת לעצמה — כמעט ללא קול של התושב.
17%מהפניות דרך וואטסאפ
30בעלי עניין בשולחן
שיטות העבודה

הצוות הוביל מחקר עומק תפעולי ועיצוב שירות מקצה לקצה — מניתוח עשרות אלפי פניות מוקד וראיונות שטח, ועד לפיתוח והטמעת פתרונות תהליכיים וטכנולוגיים לייעול פינוי הגזם בעיר.

מיפוי מסע משתמש הכשרת גיזום מקצועית סדנת פתיחה עם בעלי עניין

למה יצאנו?

ההנחה הראשונית הייתה שמדובר באתגר תפעולי פשוט של צורך בפינוי מהיר יותר, ושקמפיין הסברה ממוקד לתושבים על ימי פינוי קבועים יספיק כדי להסדיר את הרחובות.

אולם השאלה האמיתית שהובילה אותנו הייתה עמוקה ומורכבת יותר: למה בעיית הגזם והגרוטאות ממשיכה לחזור, למרות שכל כך הרבה גורמים מצוינים כבר מטפלים בה בשטח? הצעד הראשון שלנו היה להשהות את פתרונות הבזק המהירים ולצאת להבנה מעמיקה של שרשרת השירות מקצה לקצה.

מה גילינו?

במקום לרוץ לחפש פתרונות, למדנו את המערכת ומיפינו את מסע המשתמש מקצה לקצה — מחוויית התושב, דרך קבלני הגינון והמפקחים, סיווג הפניות למוקד העירוני, ניתוח נתוני הפניות, ועד לפינוי הגזם והגרוטאות מהרחוב אל תחנת המעבר ומשם לאתר ההטמנה.

מה נשאר בעיר?

מעבר לשדרוג ערוץ הוואטסאפ וגיבוש הנחיות חדשות לקבלני הגינון, השינוי האמיתי שנשאר בעיר הוא בשינוי נקודת המבט. מופו מסעות משתמש ותהליכי עבודה, זוהו פערי תיאום בין בעלי עניין, והוטמעו מהלכים לשיפור וייעול פינוי הגזם והגרוטאות — בהם הכשרה מקצועית לגיזום נכון, שדרוג תפריט הוואטסאפ של המוקד וחיזוק התיאום בין הגורמים המעורבים.

יוזמות שנולדו
עיצבנו מחדש את שירות הדיווח בוואטסאפ: מיפינו את המסלול הקיים, בנינו עץ ניווט חדש, כתבנו מחדש את ההודעות, ושיפרנו את חוויית השימוש והעברת המידע בין התושב, המוקד ויחידות השטח. התוצאה הייתה שירות פשוט, ברור ואפקטיבי יותר.
הממצאים חשפו כי מקור הבעיה לא היה רק בפינוי הגזם, אלא באופן שבו בוצע הגיזום עצמו. בתגובה, יחד עם מחלקת הגנים והגינון, הובלנו הכשרה מקצועית מטעם משרד החקלאות לקבלני גיזום ולעובדים, וגיבשנו נוהל עירוני חדש שקבע סטנדרט עבודה אחיד.

היוזמה שיפרה את איכות הגיזום ועיצבה מחדש את הגישה העירונית לתחזוקה: במקום גיזום שפגע בחופת העץ וצמצם צל במרחב הציבורי, הוטמעו עקרונות של גיזום נכון — לשמירה על בריאות העץ, חיזוק החופה והגדלת הצל לטובת איכות החיים בסביבה העירונית.
במהלך המחקר חיברנו בין תצפיות באתר ההטמנה, ראיונות עם מנהל האתר וניתוח נתוני עלויות, כדי להבין את שרשרת הטיפול בגזם מקצה לקצה. הממצאים הראו כי חלק משמעותי מהעלות נבע מפסולת שאינה ממוינת, ממשאיות שיצאו בתפוסה חלקית ומאופן התפעול, ולא רק מהובלת הגזם לאתר ההטמנה. מתוך התובנות גיבשנו מודל לריסוק גזם מקומי, בעל פוטנציאל לצמצום עלויות, הפחתת פסולת והפיכת הגזם למשאב עבור קבלנים ותושבים. אף שהיוזמה לא הבשילה ליישום באותה עת, היא הרחיבה את בסיס קבלת ההחלטות והציגה חלופה מבוססת נתונים לתכנון עתידי.
בחנו את ההיתכנות של קמפיין הסברה שמטרתו להגביר את השימוש בערוץ הוואטסאפ העירוני לדיווח על פסולת. הבחינה הניבה כיווני מסר, קונספטים לקמפיין וסטוריבורד — ויצרה בסיס להמשך פיתוח הקמפיין ולעידוד השימוש בערוץ הדיגיטלי.

אנחנו לא באים ממקום ביקורתי. המטרה היא לשפר את המצב יחד איתכם — אתם בעלי הניסיון והידע בשטח, ואנחנו צריכים אתכם בכדי לשפר את השירות לתושב.

מתוך מדריך ההנחיה של הצוות בשטח

לצלילה לעומק

↗ חיצוני · כרטיסייה חדשה
המחקר בפעולה
הרצאה מקצועית
הרצאה מקצועית
תרגול גזם בשטח
תרגול גזם בשטח
הצגת נתוני האתגר
הצגת נתוני האתגר
דיון צוותי
דיון צוותי
משתתפי הסדנה
משתתפי הסדנה
הצגת מיפוי מסע
הצגת מיפוי מסע
מיפוי מסע משתמש
מיפוי מסע משתמש
מפת מסע המשתמש
מפת מסע המשתמש
◄ ►
התובנה שלקחתי איתי

חדשנות ציבורית לא מתחילה בטכנולוגיה. היא מתחילה באנשים שמפעילים את המערכת בכל יום. כשעובדי הקצה ושותפי הביצוע הופכים לחלק מהחשיבה ולא רק מהיישום, השינוי הופך מעוד הנחיה ארגונית לאחריות משותפת.

רחלי אלקיים רוזט · אתגר הגזם והגרוטאות

מזדהים עם אתגר דומה בארגון שלכם?

נפרק יחד את ה"רעש" ונזקק את ה"אות".

חיזוק הקשר עם התושב: ממידע לקשר

נטע, אמא לשלושה, חיפשה מידע על אירוע עירוני ולא מצאה אותו בזמן. הילדים התאכזבו. השאלה לא הייתה האם המידע פורסם — אלא האם התושב הצליח למצוא אותו כשהיה זקוק לו.

▼ לחצו לפרטים
אתגר 3 · חיזוק הקשר עם התושב

כמעט 9 מתוך 10 אילתים מרגישים בבית – אז למה העשייה העירונית נותרה עבורם שקופה?

עיריית אילת משקיעה משאבים אדירים ועמלה ללא הרף בעשייה יומיומית ענפה, אך עבור רוב התושבים עשייה זו נותרת שקופה ובלתי נראית.

מפרקים את ״הגשר הבלתי נראה״ ומעבירים את עיריית אילת מרעש של שמועות לאות של אמון ושיתוף

אתגר הקשר עם התושב
88%
מהמשיבים ציינו כי אילת היא הבית שלהם
שייכות רגשית חזקה — הנכס שעליו נבנה האמון.
78.5%חשיפה נמוכה לאתר
39%רשויות ללא סנכרון מידע

נקודת מפנה

בהתחלה הנחנו שהאתגר הוא שיווקי או טכנולוגי בלבד, ונוגע בעיקר לבחירת ערוץ תקשורת כזה או אחר. בפועל גילינו שהאתגר הוא תרבותי-ארגוני עמוק: הבעיה אינה מחסור בכלים או בפלטפורמות אלא כשל תהליכי בסנכרון ובממשקים הפנימיים, שיצר ״חוויית מאמץ״ מתישה עבור התושבים שאילצה אותם להסתמך על שמועות וקשרים אישיים.

שיטות העבודה

הצוות הוביל תהליך מחקר ופיתוח מקיף מקצה לקצה, החל מהקשבה אובססיבית לתושבים בשטח וראיונות פנים-ארגוניים, דרך עיצוב פתרונות משותפים במפגש ״מפוגג מחיצות״, ועד להטמעה מערכתית של תיק יוזמות המבסס מודל של ממשל שיתופי ברשות.

מיפוי ומחקר מקדים סקר תושבים ניתוח נתונים כמותי למידת עמיתים מחקר שטח קונטקסטואלי (תצפיות, ראיונות והצטרפות לפורומים קהילתיים מקומיים) שיתוף ציבור בסדנת רעיונאות פיתוח משותף עם בעלי עניין בניית תיק יוזמות תעדוף יוזמות לפי אימפקט הובלת השינוי
מהתושבים

לא חסרה עשייה, חסר הסבר. כשלא מסבירים – זה מרגיש כאילו לא קורה כלום.

ת
תושב אילת
ראיון אתנוגרפי

למה יצאנו?

יצאנו לדרך מתוך ההבנה שהקשר בין עירייה לתושב אינו נמדד רק בהיקף העשייה בפועל, אלא באופן שבה היא נראית, מובנת ונחווית בשטח.

נקודת המוצא הייתה לפתור פער מתמשך שבו עירייה שעושה רבות בתחומי התשתיות, החינוך והתרבות, אינה נתפסת ככזו בעיני תושביה, ולפצח כיצד עשייה ענפה הופכת ל״בלתי נראית״.

מה גילינו?

באמצעות הקשבה אובססיבית בשטח – שכללה סקר דיגיטלי (655 מגיבים, 436 השלימו), 15 ראיונות עומק פנימיים, 24 ראיונות שטח, ניתוח שיח דיגיטלי והשתתפות פיזית ב-4 פרלמנטים קהילתיים קיימים – גילינו תמונה כואבת.

התושבים מתוסכלים מתדירות וזמינות המידע (52% חוסר שביעות רצון) ומשלמים ״מס מאמץ״ יומיומי במעבר בין פלטפורמות, בעוד שעובדי העירייה מתפקדים כ״שגרירים אבודים״ המגלים מידע קריטי על אגפים אחרים יחד עם התושבים.

מה נשאר בעיר?

התהליך חרג הרבה מעבר ליוזמות נקודתיות, והניח תשתיות ארגוניות ותרבותיות עמוקות. המעבר מתגובה לאירועים לתהליך מובנה של מחקר, הקשבה ושיתוף יצר שפה מקצועית משותפת וארגז כלים רחב הפותחים ערוצים חדשים לזרימת מידע. עובדי השטח חוו תחושת העצמה וביטחון מוגברת בתפקידם כמניעי שינוי, ונוצרה תשתית ארגונית חדשה — כזו שמחזקת תיאום בין יחידות ומשפרת את זרימת המידע, כך שיותר מהעשייה העירונית מגיעה לתושבים.

יוזמות שנולדו
יוזמה ארגונית לחיזוק זרימת הידע, הלמידה ושיתוף הפעולה בין יחידות העירייה. היא בנויה סביב מפגשי אירוח בין יחידות, שבהם עובדים נחשפים לעבודה, לתהליכים, לאתגרים ולהצלחות של עמיתיהם. סביב המפגשים נבנה מערך תמיכה מלא — הכולל מודל תפעולי, ערכת הנחיה, כלי משוב, מדידת אימפקט וכלים דיגיטליים משלימים כמו מפת קשרים וחפיסת כרטיסי היכרות — כולם נועדו לחזק היכרות, שיתוף פעולה והעברת ידע בין היחידות.
אתר עירוני חדש נבנה על עקרונות שנשאבו מלמידת עמיתים ארצית בנושא ניהול ושיפור הנגשת מידע לתושבים. האתר מרכז שירותים, מידע ועדכונים בממשק אחד, נגיש וברור, ומשמש כשער הכניסה המרכזי לשירותי העירייה.
הוקמה ועדת היגוי — בראשות מנהלת משאבי קהילה ובהשתתפות צוות החדשנות ויחידות עירוניות נוספות — שהובילה את התהליך בשיתוף כלל בעלי העניין. היוזמה יישמה מודל דמוקרטיה משתפת שחיבר תושבים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות לגיבוש המלצות מבוססות ראיות בנושא אקלים. התהליך העניק לעיר תשתית וניסיון משמעותיים בהובלת תהליכי שיתוף ציבור מורכבים.
יישור קו דיגיטלי קצר ופשוט בעמודי היחידות של העירייה ברשתות החברתיות ליצירת נראות רשמית ואחידה שמפיגה בלבול בקרב הציבור.
מודל עירוני למפגש ישיר בין קהילות קיימות לצוות המקצועי של העיר. כל מפגש מותאם לקהילה המארחת: השאלות והנושאים שמעסיקים את התושבים נאספים מראש, ואנשי המקצוע הרלוונטיים מוזמנים בהתאם לשיחה פתוחה ופנים אל פנים. המודל מחזק את זרימת המידע, יוצר דיאלוג ישיר ומאפשר לתושבים לקבל תשובות ברורות ומבוססות. במקביל, הוא מעצים את עובדי העירייה, שחולקים את עבודתם המקצועית ופוגשים תושבים מחוץ להקשר של תלונה או בקשת שירות.
פודקאסט מקצועי לבעלי עסקים, שנולד מתוך רעיונות שעלו במחקר ופותח בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי. הפרקים מנגישים מידע, כלים ועדכונים בנושאים הרלוונטיים לעסקים בעיר. הפרק הראשון עסק במתן כלים וטיפים להעסקת בני נוער בחופשת הקיץ. כיום הבית לעסקים מוביל את הפקת התכנים כחלק מהמענה והשירות השוטף לבעלי העסקים בעיר.
ערוץ עירוני רשמי הושק, בעקבות תובנות מלמידת עמיתים בנושא ניהול והפצת מידע עירוני. הערוץ מעביר מידע ועדכונים שוטפים מהעירייה לתושבים, ומאפשר הפצת מידע מהירה, נגישה ועקבית לציבור.
מערכת עירונית אחודה שמרכזת נתוני עסקים ממערכות העיר השונות לשכבת מידע אחת. המודל מחזק שיתוף פעולה בין-אגפי, מייעל את העבודה מול בעלי עסקים ומנגיש מידע עדכני ושקוף לציבור.
הרחבת רשת השילוט המידעי העירוני לשכונות, כך שמידע על אירועים, פעילויות ושירותים מגיע לתושבים בסביבת המגורים שלהם. היוזמה מחזקת את תחושת החיבור לחיי העיר ומצמצמת פערים בנגישות למידע.
התובנה שלקחתי איתי

הקשר עם התושב אינו נוצר בנקודת המפגש, אלא הרבה לפני כן. הוא נארג בכל חיבור בין אנשים, תהליכים ומידע בתוך הארגון. כשהאריגה הפנימית חזקה, גם האמון כלפי חוץ מתחזק.

רחלי אלקיים רוזט · אתגר חיזוק הקשר עם התושב

לצלילה לעומק

● מוטמע · נפתח כאן ↗ חיצוני · כרטיסייה חדשה
המחקר בפעולה
פיתוח משתף
פיתוח משתף
פרסונה
פרסונה
עיצוב חווית השירות
עיצוב חווית השירות
סלון שכונתי
סלון שכונתי
פרלמנט ותיקות
פרלמנט ותיקות
פרלמנט צעירים
פרלמנט צעירים
ועדת היגוי
ועדת היגוי
רחלי מציגה באסיפת אזרחים
אסיפת אזרחים
הובלה ורתימת שותפים
הובלה ורתימת שותפים
◄ ►

מעיצוב בירוקרטיה לעיצוב אמון

איך הופכים מוסד עירוני מנוכר ל״סלון עירוני״ פועם? המחקר שבר את המודל המסורתי של שיתוף ציבור, ותירגם חוויות ורגשות להנחיות אדריכליות.

▼ לחצו לפרטים
אתגר 4 · בית העירייה החדש

מעיצוב בירוקרטיה לעיצוב אמון

מפגשי שיתוף ציבור מסורתיים נוטים להינעל ב״לופ של תלונות״ על בעיות ההווה, ומקשים על אדריכלים ומתכננים לחלץ דרישות מרחביות עבור בניין העתיד.

האתגר לא היה לאסוף רעיונות. האתגר היה להפוך אותם לידע שאפשר לעבוד איתו.

2035 — עתיד אפשרי

מהרגע שנכנסת,
מישהו כבר רואה אותך

קבלת פנים חכמה שמכוונת בחיוך — לא בטופס

טכנולוגיה חכמה שרואה אנשים

לובי עירייה עתידני עם רובוט מלווה

לדמיין את העתיד כדי להבין את ההווה

רחפנים עירוניים מביאים מסמכים עד הבית, רובוטים חכמים מלווים את המבקרים, והתורים נעלמו. דווקא כשהבירוקרטיה נעלמה, עלתה השאלה החשובה באמת: כיצד צריך להרגיש המרחב העירוני כאשר אנשים כבר אינם מגיעים רק כדי לקבל שירות?

שולחן הקפה החכם שמנהל את הזמן

שולחן הקפה החכם שמנהל את הזמן

במקום לבהות במסכי תורים, התושב מתיישב בפינת קפה ומניח את הטלפון על שולחן עץ חכם. השולחן מאיר בעדינות ומציג את הזמן הנותר עד להגעת התור, מה שמאפשר מנוחה או שתיית קפה ברוגע.

שירות עד הבית מהאוויר

שירות עד הבית מהאוויר

לביצוע פעולות רבות אין צורך לצאת מהבית. אישורים, טפסים חתומים ורכיבים פיזיים מועברים ישירות לדלת התושב באמצעות רחפנים עירוניים שקטים, דבר החוסך זמן ופקקים.

שיטות העבודה
למידת עמיתים סקירת ספרות סקר עובדים סקר תושבים תצפיות בדלפקי שירות קיימים סדנת עיצוב ספקולטיבי פיתוח כלי דיגיטלי

למה יצאנו?

ההחלטה להקים בית עירייה חדש פתחה הזדמנות לחשוב מחדש על חוויית השירות העירונית – מהרגע שבו התושב נכנס ועד לרגע שבו הוא יוצא. כבר בתחילת הדרך הבנו שלא מספיק לשאול מה חסר היום. אם רוצים לתכנן את השירות של העתיד, צריך לחקור אחרת.

מה גילינו?

שני גילויים שינו את כל התכנון: שחווית השירות מתחילה הרבה לפני הכניסה לבניין, ושהתשתית האנושית חזקה מהתשתית הפיזית — עובדים נותנים שירות מצוין בתנאים שלא תומכים בהם.

גילוי ראשון · התשתית האנושית גילוי שני · חוויית השירות מתחילה בהפחתת חיכוך

התשתית האנושית חזקה מהתשתית הפיזית.

פגשנו עובדים שנותנים שירות מצוין, אך עושים זאת בתנאים שאינם תומכים בעבודתם. התצפיות המחישו שגם לצרכים היומיומיים של העובדים, כמו הפסקת אוכל, לא תמיד נמצא מרחב נפרד מחלל השירות. באותו רגע הבנו שחוויית שירות טובה מתחילה גם בתנאים שמאפשרים לאנשים להעניק שירות מיטבי לאורך זמן.

חוויית השירות מתחילה בהפחתת חיכוך

במסגרת למידת עמיתים עם עיריות תל-אביב וירושלים, למדנו שחוויית השירות מתחילה עוד לפני המפגש עם נותן השירות. תובנה מרכזית הייתה החשיבות של הרחקת מוקדי חיכוך (כגון אכיפה) מחזית קבלת הפנים, כדי לאפשר כניסה רגועה, ברורה ומזמינה יותר למרחב השירות.

מה נשאר בעיר?

הפרויקט השאיר שתי מורשות מוחשיות. הראשונה — מערכת כלי ניווט למתכננים: פרוגרמה חווייתית ומפת חום של נקודות חיכוך, ששולבו באופן מחייב בתוכניות העבודה של בית העירייה החדש. השנייה — מודל הסדנה והאפליקציה הדיגיטלית שפיתחתי (LIVE Ideation), שנשארו כיכולת עבודה: הצוות העירוני יכול להמשיך ולפתור בעיות עירוניות מורכבות בשיתוף הציבור — בצורה שמייצרת אמון אמיתי.

נקודת מפנה

בתחילת הדרך, הנחת היסוד הייתה שלצורך תכנון קומת השירות החדשה די לשאול את הציבור שאלות ישירות על בעיות השירות והתורים של היום. בפועל, גילינו ששיח ישיר רק מנציח תסכולים נקודתיים, וכי פריצת הדרך מחייבת שימוש בעיצוב ספקולטיבי, הצלבה דינמית של פרסונות אנושיות עם תרחישי עתיד מופרכים שהניחו שהטכנולוגיה פתרה הכל, ובכך אילצו את המשתתפים להתמקד אך ורק בצרכים פיזיים, ארגונומיים ואקוסטיים.

סדנת עיצוב חווית השירות

סדנת עיצוב חווית שירות לעתיד 2035 — סדנת עיצוב ספקולטיבי ייחודית שרתמה את שחקני תיאטרון אלעד כ״שובר קרח״ רגשי לעקיפת חסמי ההווה ולמיפוי ״מפת רגש״ על גבי תוכניות ההדמיה האדריכליות.

אפליקציית רעיונאות LIVE — כלי דיגיטלי שפותח למהלך זה, הצליבה בין פרסונות לתרחישי 2035, ואפשרה ל-75% מהמשתתפים להזרים רעיונות וממצאים בזמן אמת לבסיס הנתונים. והתוצאה דיברה בעד עצמה:

מסדנת העיצוב הספקולטיבי · רעיונאות LIVE
278
רעיונות תכנוניים מהתושבים
תוצר הסדנה ואפליקציית הרעיונאות — מרעש להחלטה.
~90משתתפים
75%מעורבות דיגיטלית

חמש התובנות שעיצבו את התכנון

ודאות והתמצאות הן תנאי בסיס לשירות טוב
שירות עתידי חייב להיות גם דיגיטלי וגם אנושי
המרחב הפיזי צריך להפחית סטרס ולבנות אמון
חוויית העובד מעצבת את חוויית התושב
המעבר מ״קבלת קהל״ ל״קבלת פנים״ הוא שינוי תרבותי
מהתושבים

שיהיה בכניסה איש או אשת שרות מסבירת פנים שתתן הכוונה בצורה מכבדת ומכילה. וזה משהו שחשוב גם לא בכניסה, החוויה נקבעת לפי המפגש האנושי ואם היא נעימה כל מפגש הכי בירוקרטי ומתסכל יכול להסתיים בביטחון ותחושת חיבור.

ת
תושבת אילת
משתתפת בסקר מקדים (קבוצת גיל 22-35)
התובנה שלקחתי איתי

הפרויקט הזה חידד עבורי שחוויית התושב לעולם לא תעלה על חוויית העובד. מרחב פיזי הוא רק ביטוי למה שקורה בתוך הארגון. לפני שמעצבים מבנה או שירות, צריך לעצב תנאים שמאפשרים לעובדים להעניק שירות מתוך רוגע, פרטיות ומשמעות.

רחלי אלקיים רוזט · אתגר בית העירייה החדש

לצלילה לעומק

● מוטמע · נפתח כאן ↗ חיצוני · כרטיסייה חדשה ← פנימי · מעבר בדף
טעימה מסדנת עיצוב חווית השירות
סדנת פרסונות
מדמיינים את בית העירייה החדש
השתתפות דיגיטלית
השתתפות דיגיטלית בזמן אמת
תושבים צופים בתצוגה
פיתוח משותף של פתרונות
עיצוב חווית השירות
עיצוב חווית השירות
איזון בין דיגיטלי לאנושי
איזון בין דיגיטלי לאנושי
חזון קבלת הפנים 2035
חזון קבלת הפנים 2035
חזון חוויית השירות
חזון חוויית השירות
◄ ►

בתוך התהליכים האלה נולדו כלים שלא היו קיימים קודם. כל אחד מתוך צורך שלא מצא מענה.

הכלים צמחו מתוך הדרך

רבים מהכלים המוצגים כאן לא התחילו כרעיון מוגדר מראש — הם צמחו מתוך העבודה עצמה. לאורך הדרך, דרך המחקר והשיחות, זיהינו צרכים שכלים קיימים לא יכלו לתת להם מענה. ההקשבה לצוות, לעובדים ולמשתתפים אפשרה לי לפתח כלים חדשים בזמן אמת — כלים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתהליך עצמו.

רעיונאות LIVE

לא שאלנו מה עובד היום. שאלנו מה תהיה חוויית השירות בשנת 2035. תושבים ועובדים נעו בין פרסונות לתרחישי עתיד, והזינו 278 רעיונות דרך אפליקציה דיגיטלית בזמן אמת, וגם התוצרים הוצגו בלייב לנוכחים.

▼ לחצו לפרטים
איך נולד הכלי?

אחד האתגרים המרכזיים בתכנון בית העירייה החדש היה לשמוע את קולם של התושבים ועובדי העירייה מעבר לבעיות של היום. במקום לאסוף תלונות על בירוקרטיה, תורים או חניה, ביקשנו להבין כיצד הם מדמיינים את חוויית השירות ואת המרחב העירוני של העתיד. לשם כך נדרש כלי שיתוף ציבור חדשני, כזה שמעודד חשיבה עתידית ומתרגם את הרעיונות והצרכים שעולים מהמשתתפים לתובנות תכנוניות שניתן לעבוד איתן.

מה הכלי מאפשר?

האפליקציה מלווה סדנת רעיונאות פיזית באמצעות תהליך רעיונאות דיגיטלי מובנה, המבוסס על פרסונות ותרחישי עתיד. במקום לענות מתוך נקודת המבט האישית שלהם, המשתתפים מתבקשים להיכנס לנעלי דמויות שונות ולדמיין את חוויית השירות בשנת 2035. במהלך הסדנה שולבה האפליקציה עם דיון קבוצתי מונחה סביב שולחנות ואפשרה תיעוד ועיבוד של הרעיונות בזמן אמת. כך נאספו 278 רעיונות תכנוניים, כ־75% מהם באמצעות האפליקציה וכ־25% באמצעות פתקיות וקנבסים. כלל הרעיונות עובדו, קוטלגו לאשכולות צורך והוזרמו ישירות אל סביבת העבודה של המתכננים, כך שקולם של התושבים והעובדים המשיך ללוות את קבלת ההחלטות גם לאחר שהסדנה הסתיימה.

מרעיונות לעקרונות תכנון

חודשים של מחקר, עשרות מקורות מידע, מאות ממצאים. הכל היה שם, רק שאף אחד לא יכול היה לראות את התמונה המלאה. הכלי נועד לוודא שקולם של התושבים ועובדי העירייה לא יישאר בשלב המחקר, אלא ימשיך ללוות את קבלת ההחלטות התכנוניות.

▼ לחצו לפרטים
איך נולד הכלי?

הרעיונות שנאספו בסדנאות לתכנון בית העירייה החדש היוו שכבה אחת בלבד מתוך תהליך מחקר רחב היקף. לאורך תהליך המחקר נאספו מאות ממצאים ממקורות מגוונים: תצפיות, ראיונות, סקרים, סדנאות, פרסונות, תרחישים, סקירת ספרות, למידת עמיתים ונתונים עירוניים. האתגר לא היה איסוף המידע, אלא הפיכתו לכלי עבודה עבור המתכננים. מסמכי סיכום אינם מאפשרים להבין את הקשרים בין שכבות המחקר, לחזור למקור של כל תובנה או לבסס החלטות על מכלול הראיות. מתוך צורך זה נוצרה מערכת ניווט למתכננים, ההופכת חודשים של מחקר לסביבת עבודה דינמית המלווה את תהליך התכנון.

מה הכלי מאפשר?

מערכת הניווט הדינאמית מרכזת במקום אחד את כלל שכבות המחקר ומחברת בין ממצאים, תובנות, פרסונות, תרחישים, רעיונות והמלצות לכדי עקרונות תכנון. ניתן לנווט בין שכבות הידע, לחזור בכל רגע למקור שעליו מבוססת כל תובנה, ולעבור מתמונה רחבה אל ראיה ספציפית. כך יכולים המתכננים לעבוד עם ידע חי ומתעדכן, לקבל החלטות מבוססות ראיות ולבחון את השפעתן לאורך כל תהליך התכנון.

״מרעש לאות״

עשרות אנשים בחדר, כל אחד עם דעה. כשכל אחד מדבר, זה רעש. כשרואים את הדפוסים שעולים מכולם יחד, זה אות.

▼ לחצו לפרטים
איך נולד הכלי?

לקראת הצגת העשייה שלי בפני משתתפי תוכנית "מובילים דיגיטליים לשלטון המקומי" שהתארחו באילת, חיפשתי דרך להפוך הרצאה חד־כיוונית לחוויה משתפת. מאחר שלא מצאתי כלי ששילב באופן מדויק את חוויית המשתמש, עיבוד התובנות בזמן אמת והמחשה חזותית של החשיבה הקבוצתית, פיתחתי את "מרעש לאות" – כלי המתרגם עשרות קולות ותשובות לתובנות משותפות כבר במהלך המפגש. כיצד מאפשרים לקבוצה לראות את החשיבה הקבוצתית מתפתחת בזמן אמת, להפוך עשרות תשובות בודדות לתמונה משותפת, ולבסס את המשך השיח על תובנות ולא רק על תחושות?

החוויה

מנוע עיבוד תובנות בזמן אמת, המעבד תשובות ורעיונות המתקבלים במהלך הסדנה, מזהה דפוסים ואשכולות משמעות, ומציג תמונת מצב קבוצתית המתעדכנת באופן רציף. המשתתפים והמנחים יכולים לראות כיצד רעיונות מצטברים, מתחברים ומתורגמים לתובנות במהלך המפגש עצמו, וכך להמשיך את השיח על בסיס הבנה משותפת ולא רק אוסף של תגובות.

אֵיךְ אוֹרְגִים אֶת הַשִּׁנּוּי?

מטאפורת האריגה התפתחה מתפיסת עולם אישית לדרך עבודה, ומשם למשחק קופסה חווייתי לפיתוח חשיבה מערכתית והובלת שינוי. במקום לדבר על שיתוף פעולה, המשתתפים חווים כיצד אנשים, משאבים והחלטות משפיעים זה על זה — ומגלים שחוזק אמיתי נוצר רק כשהחיבורים ביניהם עובדים.

▼ לחצו לפרטים
איך נולד הכלי?

מטאפורת האריגה ליוותה אותי הרבה לפני שהפכה לדרך עבודה ולמשחק. היא צמחה מתוך הבנה פשוטה: שינוי לא נוצר מרעיון אחד או מאדם אחד, אלא מהיכולת לחבר אנשים, נקודות מבט ומשאבים. בעבודה עם ארגונים, עלה צורך בכלי שיאפשר למשתתפים לא רק לדבר על מורכבות, אלא לחוות אותה בעצמם. כך נולד משחק הקופסה לחידוד ופיתוח חשיבה מערכתית והובלת שינוי, המתרגם עקרונות של חשיבה מערכתית, שיתוף פעולה וקבלת החלטות לחוויה משותפת.

מה הכלי מאפשר?

במהלך המשחק, כל משתתף נכנס לנעליים של ארכיטיפ ארגוני עם חוזקות, מגבלות ונקודת עיוורון משלו. דרך מכניקות משחק שמדמות מציאות ארגונית — לחץ זמן, משאבים מוגבלים, אירועים משתנים ותלות הדדית בין יחידות — המשתתפים מגלים כיצד החלטות מקומיות משפיעות על המערכת כולה. במקום ללמוד על שיתוף פעולה, הם חווים כיצד אמון, הקשבה וחיבור אנושי הם מה שמאפשר למערכת להצליח.

בפיתוח מתקדם

הכלים הם חלק מהסיפור. השאלה היא מה ממשיך לפעול גם אחרי שהפרויקט נגמר.

אנשים
השפעה
אנשים
הקשבה
חיבורים
חדשנות
השפעה

זהו הדפוס שמלווה אותי בכל אתגר.

מה שנשאר אחרי התהליך

השפעה אמיתית אינה מסתיימת עם סיום הפרויקט. היא נמדדת במה שנשאר בארגון הרבה אחרי שהתהליך הסתיים.


כך נוצרת ההשפעה

עם הזמן זיהיתי שתהליכים בהובלתי חוזרים על אותו דפוס. הם מתחילים באנשים ובהבנת השטח, ממשיכים ביצירת חיבורים ושותפויות, וכאשר כל החוטים נשזרים יחד נוצרת השפעה ויכולת להוביל שינוי.

מאריגה לעשייה

שזירה זו המחוברת אליי ממטאפורת האריגה, חוזרת בכל תהליך או צומת בחיי, כאשר היא מציגה מערכת של קשרים בין אנשים, נתונים, שותפים ותובנות, המאפשרת לארוג את השינוי מבפנים — שינוי שהארגון יכול להמשיך להוביל בעצמו.


מה נשאר איתכם ביום שאחרי ?

🟡 בהירות וכיוון

הבנה עמוקה יותר של תהליכים, סדרי עדיפויות ברורים וכיוון שניתן לפעול לפיו.

🟡 אנשים מחוברים ומחויבים

שפה משותפת, שיתופי פעולה ואמון שמאפשרים להתקדם יחד.

🟡 פתרונות שניתן ליישם

רעיונות הופכים לתוכנית פעולה, כלים ותהליכים שמתחילים לעבוד במציאות.

🟡 כלים, שיטות ודרך עבודה

לא רק תוצר אחד, אלא כלים מעשיים, שיטות חשיבה ויכולת להתמודד עם אתגרים גם בהמשך.

🟡 ביטחון להמשיך קדימה

יכולת לקבל החלטות, להוביל תהליכים ולהמשיך להתפתח גם לאחר שהעבודה המשותפת הסתיימה.

Testimonials

In Their Words

Perspectives from leaders, colleagues and partners I've had the privilege to work with.

אם יש אתגר שתרצו לפצח יחד, אשמח לשוחח.

בין אם אתם מובילים ארגון, צוות או יוזמה, או פשוט מחפשים בהירות לגבי הצעד הבא שלכם, אשמח לחשוב יחד, לשאול את השאלות הנכונות ולנווט איתכם את הדרך המתאימה ביותר – תוך כדי תנועה.

לפעמים שיחה אחת מספיקה כדי לראות את התמונה מזווית אחרת.

ולפעמים היא הופכת לנקודת הפתיחה של תהליך משמעותי.

Racheli Elkayam Rosette
בואו נדבר
השאירו פרטים ואחזור אליכם.
או מיד בוואטסאפ
Let's talk